הלכות מורא מקדש

מצוות עשה לירא מן המקדש אפילו כשהוא חרב, ולכן העליה להר הבית צריכה להיעשות מתוך כובד ראש ומורא מקדש שנאמר: "'ומקדשי תיראו' – לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציווה על יראתו".

מותר להיכנס להר הבית רק לצורך מצווה (כגון: תפילה) ולא לצורכי חולין או לשם קיצור דרך וכדו' (אך אם נכנס להתפלל, מצווה לצאת מצד אחר).

כל דיני כבוד בית-הכנסת נוהגים בהר הבית ביתר-שאת.

אסור להיכנס להר הבית בנעלי עור, והמחמיר שלא להיכנס בכל נעליים קשיחות תבוא עליו ברכה (כמו ביום הכיפורים).

בחליצת הנעליים יש לחלוץ תחילה את נעל ימין (ולא את שמאל כנהוג בדרך כלל), כיוון שזו חליצה של מצווה.

הנכנס יחף, רגליו צריכות להיות נקיות.

אסור להיכנס להר הבית עם ארנק בידו, או כשהוא חגור בחגורה שיש בה ארנק (פאוץ'), אך מותר להיכנס בארנק מכוסה.

אין להיכנס להר הבית עם תרמיל.

אסור להיכנס להר הבית כשהוא לבוש רק בגופיה או בבגד אחר המיועד לספוג את הזיעה, כשאין עליו בגד נוסף. יש להקפיד על לבוש הולם ומכובד.

אסור לירוק בהר הבית.

אין לדבר דיבורי רשות בהר הבית, ולכן רצוי שלא להיכנס עם מכשיר טלפון נייד וכדו' ולפחות יש לכבותו לפני הכניסה.

"הנכנס להר הבית, נכנס דרך ימין ומקיף ויוצא דרך שמאל".